משלוח חינם בקניה מעל 150 שקלים באתר

מתחברות לתדר של האלה - האדמה מבקשת אהבה

 

מתחברות לתדר של האלה

ציפי מוסרי

לפני מספר שנים ,לא הייתי מודעת עדיין למינוח הזה ״ Goddess= אלה ״ ונקלעתי מתוך סקרנות ואינטואיציה לקורס של מיכל מעיין דון ״כוהנות חדשות ״ ששינה את כל מה שידעתי עד אז על מה נשים אוהבות, ההיסטוריה של האלה, העלמותה מהאנושות, על הקשב לעצמי, למה שגורם לי לאושר והתעסקות בלתי פוסקת, והחיבור החזק ,הכוח שמניע אותי לאלה שבי . היה זה גילוי מעצים, מטלטל, אוהב, מהדהד בכל רמות הנשמה..

עם השנים המשכתי לטפח ולהתחבר לאלה שבי ״אלת הבריאות״ ולהעביר לכולם את התדר המיוחד הזה, שמגיע דרך אמא אדמה וצמחי המרפא, האינטואיציות שבי לשמור עליה ולהחזיר לה בבחירה של חברות שמייצגת ושומרות על המעגל האקולוגי השלם.

התחברתי לתדר של מעגלי נשים שמחזקות ,משפיעות ומעצימות אחת את השניה בצורה מעגלית , ולא היררכית, והתחברתי לתודעת השפע של השלם שנע במעגל.

המלצתי לכן, הנשים, כדי להתחבר לאלה שבך , כדאי להשתתף בקורס, בחוויה, ללמוד את התדרים ,לקרוא ספרים, לשנות את העולם ולאזן אותו ,להתרגש ביחד !!!

בתמונה למעלה יצירה של האמנית יעל שמואלי - חריטה על עץ וציור עם צבעים אקרילים

 

מאת מיכל מעין דון

האדמה מבקשת אהבה

אמא

האדמה דיברה אלי משהו היום.

היא מבקשת... בפשטות. להיות נאהבת.

היא זוכרת עדיין תקופות, של בני אנוש עליה, אוהבים ושמחים בה, מחוברים וקשורים אליה. היא זוכרת את שיתוף הפעולה וההדדיות ששררו אז. כמה הרמוניה.

כמה בני אנוש ידעו.

איך להנות מפרותיה, איך להעניק לה חזרה. איך למצוא את סגולות הקסם שהיא שמה בכל אחת מיצירותיה.

איך לחיות באיזון, איך לכבד, איך לצרוך כפי צרכינו, בענווה ובהוקרה ליופי הנתינה שלה.

איך זנב של זיקית, הוא לא רק זנב של זיקית. הוא תרופה ל... משהו. אני לא יודעת. שכחתי...

זמנים כאלה, שגברים ידעו שנשים הן הביטוי של הפריון הזה – והעצימו את הנשיות, בכל דרך שיכלו. בעיקר באהבה ועונג.

הגבריות שרתה את הנשיות. הנשיות שרתה את הגבריות. וההדדיות – אפשרו להוויית התודעה העליונה – הבורא – להיות אוהב ואהוב של התודעה הבוראת שאיתו, הבריאה.

היו אלה זמנים שיכולנו לשמוע את התודעה של יער, מעביר לנו מסרים בפשטות. יכולנו להבין מסרים מהמים, כך גם יכולנו להעביר מידע ממקום למקום. הייתה שפה נוספת – בין הטבע לאדם. והאדם החזיר בכבוד גדול לכל יצירות הבריאה.

אני מתגעגעת.

לימים שתפילה לגשם הייתה בפשטות – הפעלת החיבור התודעתי שפועם בנו – בין שמיים וארץ. כי ככה אנחנו – מוליך אהבה בין אמא ואבא...

שלפני שאכלנו בעל חיים, תקשרנו עם החיים שבו, שיעניקו לנו את צרכי החיים שבו, למען טובתנו הנעלה. והיה כבוד והודייה למי שהעניק לנו מחייו כדי להיות לנו למזון.

ימים שבהם לא היינו "בעלים" של האדמה, והיא לא יכלה להיות "של". כמה יותר פשוט היה להנות איתה ולא "לנצל את משאביה".

‫איך שכחנו?

אה, שכחנו כי ויתרנו על צד אחד של מעשה האהבה – אהבנו רק אותו – את האל של מעלה. הזנחנו אותה – האלוהות של מטה.

לא רק ששכחנו – באופן שיטתי ואכזרי הכחידו, שלוש הדתות המונותיאיסטיות, את כל מי שאהב וכיבד את האדמה. קראו לזה מכשפות. קראו לזה פגאניזם. כולנו גדלנו על הסלידה מ"עובדי האלילים", סלידה פלוס תחושת עלוינות.

אז היא מבקשת...

היא מבקשת אהבה. בפשטות.

היא כבר מוכנה לחזור להדדיות בינינו, להחזיר אלינו את הידע, ולחזור להעניק מהפריון האינסופי שלה. אבל לשם כל אנחנו צריכים להעניק לה.

כמו שעבודת האלוהים באה ליידי ביטוי ב"להלל ולשבח" את האל, כל יום מחדש, כך בפשטות – להזרים אנרגיה של אהבה, הודיה, במידה מסויימת סגידה.

אם כל יום נודה לה, כמו ב "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" או "אללה הוא אכבר" נוכל גם לאזן ב"תודה לך אמא אדמה על החיים שנתת בי"  ו "את היוצרת הגדולה"... או מה שיבוא לנו...

הפעולה הזו תעזור לה לחזור להרמוניה איתנו.

 

אריך פרום:

"מושג השלום אצל הנביאים חורג את עולם היחסים האנושיים; ההרמוניה החדשה היא גם בין אדם לטבע. האדם אינו שרוי בסכנה מצד הטבע והוא חדל מלשאוף להשתלט עליו. הוא נעשה טבע - והטבע נעשה אנושי. האדם שרוי בעולם הטבע כבתוך ביתו.... כזה הוא השלום במובן הנבואי."

" רעיון ההרמוניה בין אדם לטבע בימות המשיח אינו מסמן רק את קץ מאבקו של האדם בטבע אלא גם שהטבע לא ימנע עצמו מהאדם; הוא יהיה האם המזינה ומעניקה את אהבתב לכול. הטבע שבתוך האדם יחדל להיות נכה, והטבע שמחוצה לו יחדל להיות עקר."

והייתם כאלהים, 1975.

על מיכל מעיין דון

למעבר לאתר של מיכל מעיין דון

לאירועים של מיכל מעיין דון

TOP